בן צפורה ויצחק, נולד ביום כ"א בסיוון תרפ"ז (21.6.1927) בעיירה קטנה בהונגריה. לימים העתיקה המשפחה את מגוריה לבודפשט הבירה ושם גדל והתחנך. מרדכי היה נער חביב ותלמיד טוב וחרוץ. בגיל 12 גילה את הציונות והצטרף לתנועת בית"ר בעיר והיה חבר פעיל בה. עם כיבוש הונגריה על-ידי הנאצים נלקח מרדכי למחנה כפייה וגם שם בלט בדאגתו ועזרתו לזולת. נתמזל מזלו ומרדכי קיבל דרכון של ראול וולנברג השבדי, דבר שהגן על חייו. בינואר 1945 שוחרר בהגיע הכוחות הסובייטיים לבודפשט. ביוני 1946 עלה מרדכי לארץ-ישראל, והתיישב בחדרה. מיד עם בואו ארצה הצטרף לשורות האצ"ל והיה חבר פעיל. הבריטים, שידעו על פעילותו המחתרתית, חיפשו אחריו ולכן אימץ לעצמו את השם מרדכי וייס. מרדכי השתתף בכיבוש יפו ובקרבות בהרי אפרים וראש העין. ביום ט' באייר תש"ח (18.5.1948) נפל מרדכי בהתקפה על רמלה. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.